צדיק ורע לו רשע וטוב לו – האם זה באמת כך?
אז מה זה בכלל הקונספט הזה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו"? על פניו, יש כאן סתירה שמעלה שאלות רבות על מושגי הצדק והעוול. יש שיגידו שזה עיוות חברתי, אחרים יראו בזה תמצוגה קלאסית של חוסר צדק עולמי, ומספרים אחרים ימצאו בזה תסמין לתופעה החברתית המוכרת לכולנו – החיים עצמם. שבועות על גבי שבועות אנחנו מתמודדים עם המחשבה הזו: איך זה יכול להיות ששכנה שלנו, שברור לכולם שהיא רעה כמו שסבון מלוכלך, מצליחה בכל תחום בחיים שלה, בעוד שהאדם הטוב ביותר שאנחנו מכירים לא מצליח לגרד את חיוך הקטנצ'יק הזה של המזל? בואו נ dive in!
עקרונות יסוד של הצדק והעוול
רגע, לפני שאנחנו קופצים למסקנות המפומפמות, בואו נדבר על עקרונות הצדק והעוול שמנחים אותנו. מהו צדק? מהו עוול? אנחנו מורגלים לחשוב שבסיס הצדק נמצא במעשים שלנו. אנחנו עוזרים, תורמים, מתנהגים בטוב – אז מה קורה לכל זה כאשר בעצם זה שאכפת לו מתמודד עם קשיים תמידיים?
- צדק טבעי – הרעיון שאם תעשה טוב, תזכה לטוב, ואם תבחר בדרך הרעה, תישא בתוצאות.
- עשייה ללא ציפייה – יש במעשים טובים חירות ודגש על רצון פנימי ולא על שכר.
- חוקי שמיים – במובנים מסוימים, אף אחד לא מבין איך זה עובד, אבל יש שיטענו שהיקום פועל על פי חוקים מסוימים שלא תמיד ברורים לנו.
שאלות שכל אחד שואל את עצמו
1. האם החיים הם הפקר?
יכול להיות שלחיים יש את הקצב שלהם, ושלט מי שחי באופן סדיר לא בהכרח סופג את כל הטוב בעולם.
2. מה שווה כל מעשה טוב אם בסוף אני נתקע?
אולי המעשה הטוב לא נועד להיות התגשמות מוחשית, אלא פשוט חוויה שצריכה להתקיים עבור עצמך?
3. איך מבינים אם תוצאת חיינו נובעת ממעשים שלנו או משילוב של גורמים חיצוניים?
זו שאלה קיומית שכל אחד צריך לשאול את עצמו – מי ומה גורם לי לחוש מהמורות בדרך?
מול היקום – האם אנחנו רק חפץ בגרף?
בואו נתעכב לרגע על הרעיון הזה – האם יש לנו פיקוד על חיינו, או שאנחנו בסך הכל שחקנים בסרט שהבמאי שלו הוא היקום? בעידן המודרני והמלא בגירויים, זה קשה להאמין שבהחלטות שלנו עצמן חשובים ואותנטיים. אנחנו חושבים על העבר, מדמיינים את העתיד, ומפחדים מההווה. האם אנחנו צריכים לשים את חיינו בידיים של מזל או לבקש מהמזל להיות ידידנו המהולל?
עיוותים חברתיים – גם טובים וגם רעים
עכשיו, כשאנחנו מקיפים את השאלה הזו, בואו נדבר על עיוותים חברתיים. נתחיל בסיפור האישי שלכם. כמה פעמים שמעתם על אנשים שעשו עוולות והצליחו לא רע? או אנשים טובים שנפגעו מזמן. זה כמו משחק "אמת או חובה" שבו כולם לוקחים את הצד המורכב שלהם. בתוספת לכל ההשפעות החברתיות, העבודה, המשפחה ועוד – למעשה אנחנו באים במצב שבו אף אחד לא יודע מהי ההגדרה האמיתית והחוקית של צדיק ורע לו.
- מה קורה כשהצדיק מפסיד כי הוא לא יודע לשחות במים הקרים של העולם הזה?
- ומה קורה כשהרשע טוען שמה שעושה לו טוב הוא אך ורק יזמה ונחישות?
- ולמה שקבועים או קבועות ירגישו טוב כאשר החזון עתיד להיכנס למעגל של עונש?
חיבת המזל – שנאה אליו או אהבה?
ובכן, מה לעשות שכולנו זקוקים לפגעי המזל כדי לעבור את הדרך הזו? האם החיבה למזל מעבר לרסום או תסכול מחלחלת בלבבות שלנו? ובכן, מסתבר שכן. אנשים רבים פונים למיסטיקה כדי לגלות איך משיגים את תשומת הלב של המזל, אך כלום ושום דבר לא באמת יכול לנבא את המחר.
שאלות למחשבה:
- האם אתם שלוחים של המזל?
- או אולי אתם המשחקים בכלים של חמצן וחמצן?
- האם אינכם חשבים על יותר מדי? אז מהו אותו "יותר מדי"?
סיכום: האם יש פתרון לכל הזה?
אחרי כל הדיבור הזה, מה באמת הפתרון? האם יש דרך להבין או לקבל את אופן פעולתם של היקום והחיים שלנו? התשובה היא שהשיחה הזו נמשכת, והשאלות לא סובלות דיחוי. ייתכן ונצטרך ללמוד שזו תמצוגה של חיים שגם נראית לנו לא הוגנת, אבל היא הדרך בה אנחנו בוחרים לחיות את חיינו. ככה נוודא שאנחנו לא נאכל את הזולת וגם לא ניגע בקווים שאין לנו לגביהם תשובות. כמו שאומרים, החיים הם לא פשוטים – הם קומדיה אחת גדולה, ולאיזה מזל יש את הפנס כדי לראות את זה?
אז בפעם הבאה שאתם שואלים את עצמכם איך זה יכול להיות שלפעמים טובים הם לא מצליחים ורעים דווקא זוכים בזהב, תזכרו – זה לא עניין של צדק, זה פשוט היקום עם חוש הומור. שיהיה לכולנו הרבה בהצלחה!