תודה לך, מדריכה יקרה!
שלום למדריכה המדהימה שלנו! ברצוני להקדיש כמה מילים חמות שמתעוררות מעמקי הלב (וגם מהגוף, אבל זה נושא אחר). חלקנו דיוושנו במשך חודשים, אבל אתה היית שם בסיבוב אחד עם סקודה! אז הנה כמה סיבות למה את כל כך נפלאה:
למה את כזו מיוחדת?
- סבלנות אין קץ: כמה פעמים נתקלנו בשאלות חסרות טעם (ולא, "איך מכינים שוקו חם?" לא הייתה אחת מהן) ואת פשוט המשכת להסביר בחיוך!
- ההומור שלך: מי לא אוהב בדיחות על סוסים? את ידעת איך להפרות את האווירה, גם כשכל מה שציפינו לו היה להיכנס לרכב ולברוח מהשיעור.
- המקצועיות: באמת, את יודעת איך להוביל, ללמד ולהדריך, ולא רק לצחוק על דברים קטנים (כמו הפעם שכולם שכחו את התיקים שלהם).
זיכרונות נעלמים…
היו רגעים בלתי נשכחים! כמו הפעם שעשינו טיול בסופה, ובמקום לכעוס על המצב (או על הניווט שלך), פשוט צחקנו עד שהשמש יצאה. או כשמצאת את הדרך לשכנע אותנו לעלות על הגבעה, כשהבהרת לחבר'ה שלא עולה עלינו לעשות דוויה.
המדריכה הנכספת
בסופו של דבר, אני רוצה להגיד לך תודה על כל מה שעשית. את לא רק מדריכה — את השראה! כל אחד מאיתנו עשה דרך מדהימה יחד איתך, ואני בטוח שכל אחד מהילדים שמרו את הזיכרון הזה לעד.
אז תודה לך, מדריכה יקרה! אנחנו מעריכים אותך מאוד!
ועכשיו, משאלה קטנה…
האם אפשר לעבור לשוקו קר בפעם הבאה? 😉
תודה שוב! נשיקות!