מכתב פרישה מהוראה: איך לנסח אותו נכון?

פרידה עם חיוך: מכתב פרישה מההוראה

אהלן אהובים,

כשהחלטתי לכתוב את מכתב הפרישה שלי מההוראה, חיפשתי את המילים שיבטאו את כל מה שאני מרגיש. הגיע הזמן להניח את העט, לקטוף את הנצחים שהיו לי עם התלמידים, ולהכין את המסלול לעתיד שלא הרגשתי שהוא קרוב כל כך. אז הנה, עולות ממני כמה מחשבות מרגשות על כל הנסיעה המופלאה הזו.

מה אני לוקח איתי?

במהלך השנים הללו, צברתי לא רק ידע אלא גם חוויות שאין להן תחליף. הרי מי לא זוכר את:

• הקול הרם של "אבל מה זה שואף ב'?" מהתלמידים שלי בכל שעת לימוד.
• החברויות שהקמנו בין הקפאת המח למפגשי חמישי
• הרגעים שבהם הבנתי שהמורה לא רק מלמד אלא גם לומד – אני זוכר את הפעם ההיא שבה תלמיד שלי הסביר לי על תופעת הטבע שלא ידעתי שהיא Exist.

למה אני עוזב?

מה שיפה בהוראה זה שהרבה פעמים לא אנחנו עוזבים את התלמידים, אלא התלמידים עוזבים אותנו. עכשיו הגיע הזמן לעשות שינוי, לחקור תחומים חדשים, ולתת לדמיון שלי לפרוץ את הגבולות. כן, אני מתכוון למקצועות אחרים – כמו פרופסור לקפה או ממציא של תיקי גב עם יותר מ-30 כיסים!

החלטה שהתקבלה בלב שלם

הרגשתי שהזמן שלי כאן הוא כמו עונת פרי – הוא הגיע למחצית המושלמת שלו, ואני רוצה לאסוף את הפירות ולכן החלטתי:

• ללמוד דברים חדשים.
• לגלות עולמות מרתקים.
• ולהתאמן על מתכון ממש מיוחד על שוקולד!

מחשבות אחרונות

המסע הזה היה מטריף, פוגש אותי עם כל מיני טיפוסים מדהימים (אוקי, לפעמים גם קצת מצחיקים). אז אני רוצה להודות לכם, תלמידים ומורים כאחד, על כל רגע, כל צחוק, וכל עשייה מדהימה.

אל תשכחו: כל סיום הוא גם התחלה חדשה! אני אהיה כאן תמיד, עם עיניים שמחפשות את כל הדברים הרלוונטיים בעולם החדש שלי. ועד אז, תהנו מתוכניות הלימוד ואל תשכחו להחלים מהשיעורים שלי – אפשר להאמין שהשיעור לא היה כל כך קצר!

באהבה, עם הרבה סיפורים כשתפגשו אותי בחוץ,

[שמך]