סליחה אמא, אני מתגעגע!
אמא, עכשיו כשאני חושב על זה, תמיד רציתי לומר לך משהו חשוב. אני יודע שלפעמים אני לא מחזיר את הטלפון כמו שצריך, או שוכח לסגור את הדלת כשאת אומרת לי את זה בפעם ה-100! אז בפעם המי יודע כמה, החלטתי לכתוב לך את מכתב הסליחה הזה, כי אם אני לא אעשה את זה עכשיו, מי יודע מה יקרה כשיהיה לי ילד משלי (וחס וחלילה, יגיע הזמן המעצבן הזה של המרד)!
למה אני מתנצל?
היו כמה פעמים שבהן לא הייתי בסדר. הנה כמה תובנות שנצברו לי עם הזמן:
- נשארתי המאחר הראשון להאכיל את הכלב, בזמן שאמרת לי פעם אחרי פעם, "למה לא עשית את זה?"
- שכחתי את יום ההולדת שלך – כן, זה היה רגע של מכה חזקה לכבוד האמהות בעולם!
- התנהגתי כמו נער טועה שהמאכל האהוב עליו זה פיצה, ועשיתי לך *יותר* מדי בלגן במטבח.
לחוות חיים בכמה צבעים
אני מאחל לעצמי להיות המודל האמא שלך, עם כל הצחוקים, הכלים ואת כל כוסות הקפה החמות המלאות. מעין מתכון בהכנה, שבו אני מבטיח להשקיע יותר זמן לצדך, להיות השותף המתוק שאני יכול להיות, ולא רק הקטן הממורמר שתמיד רוצה לצאת החוצה.
כשהלב מדבר
אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהגיד שאני אוהב אותך. את אמא שלי גיבורת העל, לא רק בגלל שאת יודעת ללטף את הכאב, אלא גם כי את יודעת לצחוק על הכול. הזיכרונות שצברת עם השנים הם כמו ה-Wonder Woman החדשה, ואני מאוד שמח שיש לי אחת כזו במשפחה!
בשבילך, אני מוכן לנסות
מעכשיו, אני אעשה מאמצים:
- לחזור הביתה מוקדם יותר (אני אנסה לא להתחמק מהכביש בליל שישי).
- ליצור עוד זכרונות משותפים, ואם אני כבר יוצא, תזכירי לי לסגור את הדלת, בבקשה!
- ולבסוף, לפרגן לך טבחים, אולי בעצמי!
סוף-סוף פתק לסליחה
אמא, תודה שאת פשוט את! זה פשוט כל כך מדהים שיש לי אותך. אז כשאת רואה אותי כותב את המכתב הזה, אל תשכחי שאני מעריך את כל מה שעשית ותמיד עושה בשבילי. אני מקווה שתסלחי לי על כל ההתפסות לאברבנל התנהגותיות שלי. אני אוהב אותך!