אמא, את תמיד בלב
אמא שלי היקרה, היום אני יושב וכותב לך מכתב, אבל זה לא כזה מכתב רגיל. זה מכתב שמלא בזכרונות, באהבה ובקצת עצבות, כי פשוט אכפת לי ממך יותר מהכל. את יודעת, אני עדיין שומע את הקול שלך בלב שלי, כמו פסקול מתוק שמלווה אותי בכל רגע. לכולם יש הורים, אבל אני זכיתי ב"מתנה" – אמא כמו שלך!
זה לא פרידה, זה הסיפור שלנו
אמא, את היית יותר מסתם אמא – היית חברה, מורה ומחיאות כפיים בכל ההצלחות שלי. הנה כמה דברים שלא אשכח לעולם:
- הסיפורים שלך: תמיד ידעת לספר על החיים בצורה מצחיקה ומעוררת השראה. גם כשסיפרת על הפיספוסים שלך, הצלחת לגרום לכולנו לצחוק.
- החיבוקים שלך: הם היו כמו חימום בחורף. כשאני זקוק לתמיכה, אני רק סוגר את העיניים ואני מרגיש אותך מחבקת אותי.
- העצות שלך: אפילו שכשמרדתי בהם לפעמים, ידעת שאני תמיד אחזור אליהן. כמו "אל תיגע בחשמל" או "אל תעשן כמו סיגריה, זה מזיק!"
למה אני עדיין לא מצליח לשכוח?
האמת היא שדווקא בלעדייך, אני מרגיש אותך יותר מתמיד. לפעמים זה מצחיק – אני מדבר איתך בתמונות, ואתם בסלון, אני רואה אותך מחייכת ואומרת לי: "תמשיך לחיות, ילד שלי!"
לפעמים יש לי חלומות:
- את מחייכת אלי ונראה כאילו אנחנו מדברים.
- את מייעצת לי מה לעשות בצורות היצירתיות שלך.
- ולפעמים, אני רק רואה אותך רוקדת בסלון, כמו שהיית עושה בשבתות.
תודה על כל מה שנתת לי
אז תודה, אמא, על כל החוויות, על כל הדמעות, וגם על כל הצחוקים שסיפקת לי. זה לא קל להתמודד עם העדר שלך, אבל אני מבטיח להמשיך לשאת את המורשת שלך בלבי. בכל צעד שאני עושה, אני יודע שאת לצידי. את המלאך השומר שלי, עם או בלי הכנפיים.
אז נגמר הזמן שלנו יחד?
ובכן, לא! אני אמשיך לספר עליך, לשיר את השירים שלנו ולצחוק כמו ששנינו היינו עושים. את תמיד תישארי חלק ממני, ואני אמשיך להיות הילד שלך, גם כשאת במרחק.
אמא, אהבתי את זה, והאהבה שלי אלייך לא תיגמר לעולם.