מי הצביע בעד הסכם אוסלו?
הסכם אוסלו, שמטרתו הייתה להביא לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני, התקבל במציאות פוליטית מורכבת. ההסכם נחתם בשנת 1993 והיה הניסיון הראשון להביא להסדר קבע על ידי ממשלת ישראל וארגון השחרור הפלסטיני (אש"ף). במאמר זה נכיר את אותם אנשים שהשפיעו על קביעת גורלות, נציג את ההשלכות של ההסכם ונמשיך לסקור את הסיבות שעמדו מאחורי תמיכתם.
מי היה מעורב בהסכם אוסלו?
נראה כי כל מהלך כזה מחייב שחקנים מרכזיים. כאשר מדברים על הסכם אוסלו, ישנם כמה שמות בולטים שמתבלטים בפועל:
- יצחק רבין: ראש ממשלת ישראל בזמן החתימה.
- שמעון פרס: שר החוץ שהיה פעיל מאוד במגעים לקראת ההסכם.
- יאסר ערפאת: מנהיג אש"ף וסמל המאבק הפלסטיני.
כמו כן, בלטו אנשי שורש נוספים כמו הגורמים האמריקאיים שהיו מעורבים בתהליך כלהלן.
למה הסכם אוסלו נחתם?
שאלת ה"בשביל מה" היא קרדינלית להבנת ההקשר. המניע המרכזי לחתימת ההסכם היה הרצון ליצור בסיס להסדר קבע שיביא לשלום באזור. לאחר שנים רבות של עימותים, היה זה זמן של תקווה לשני הצדדים
- צמצום האלימות: ההסכם נועד להפסיק את הדינמיקה של אלימות, ולספק מנגנונים לפתרון בעיות.
- הכרה הדדית: הסכם אוסלו סיפק הכרה הדדית בין ישראל ואש"ף.
- תהליך מדיני: ההסכם היווה פתיחה לתהליך מדיני רחב יותר.
מי הצביע בעד?
תהליך אישור ההסכם בכנסת היה מורכב. על פי הכללים והדרישות, ההסכם עבר את אישור הכנסת בתמיכה רחבה מצד מספר מפלגות:
- מפלגת העבודה: המפלגה שעמדה בראש ההסכם, כללה את רבין ופרס.
- מרצ: מפלגה שמאלנית שזיהתה את ההסכם כהזדמנות היסטורית.
- מפלגות קטנות נוספות: חלקן תמכו במהלך כצעד לקראת השלום.
מה היו ההתנגדויות?
כמו בכל מהלך פוליטי, היו מתנגדים להסכם, שהביעו חששות לגבי הסיכונים שהיו טמונים בו:
- הליכוד: המפלגה נחרצת נגד ההסכם, בטענה שהיא מסכנת את הביטחון הלאומי.
- הישגי צדק: תנועות חרדיות וימניות טוענות להסכם בניווט לאור חוויות העבר.
מה קרה לאחר החתימה?
ההסכם הביא לקידום תהליך השלום, אך גם לאי נחת ולביקורת מכל הצדדים:
- באופן חד צדדי, היו רמות בלתי צפויות של אלימות.
- פתיחת הסכמות והחוק החדש שגרם לשנאה הולכת ומתרקמת.
אז מה הלקח מכל הסיפור הזה?
ההסכם מדגיש עד כמה תהליכים מדיניים עשויים להיות מסובכים ומורכבים. ככל שהיינו עסוקים באופטימיות, כך גם נדרש היה לקחת בחשבון את השפעות תהליך השיחות האחרונות:
- על מנת להגיע לשלום, ברוב המקרים יש לקחת בחשבון גם את הצד השני.
- מעבר להסכמים פורמליים, יש לשים דגש על בניית אמון.
סיכום
הסכם אוסלו היה מהלך נועז עם רבים שהביעו תקוות רבות. מעבר לפוליטיקה המורכבת, מהלך זה שואף להביא בשורה של שלום בין שני העמים, אך כמו כל דבר בחיים, הוא היה מסביר את הסיכונים וההבטחות הקשורות בהסכמים. מי יודע? אולי בעוד כמה שנים אנו נראה את השפעות ההסכם בשטח, או שאולי הוא יהפוך להיות עוד פרק בהיסטוריה המורכבת של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.