איפה אלוהים היה בשואה
בשואה, אחד האירועים האיומים ביותר בהיסטוריה האנושית, נשאלו שאלות רבות לגבי נוכחותו של אלוהים והאם הוא היה בוגר את הכאב והסבל של היהודים. שאלות אלו מלוות את הפילוסופיה היהודית, והן כמו זרמים מאוסים שחוזרים על עצמם משך דורות. אך מהי ההשקפה האמיתית בנוגע לשאלה זו? האם ניתן למצוא תשובות מספקות או שמא מדובר באנומליה דתית? בואו נחקור את הסוגיה הללו כדי להבין טוב יותר את מהות המאבק בין האמונה לכאב.
מהו האתגר הפילוסופי?
בשואה חוו רבים את תודעתם נופלת לנוכח זוועות השלטון הנאצי. השאלה הכואבת היא: איך יכול אלוהים לא לראות את הסבל של עמו? האם הוא ראה ולא עשה דבר? שאלות אלו נוגעות בלב ליבו של הקיום האנושי.
- למה נוצרה הפער? במהלך ההיסטוריה, הדתות ניסו להסביר מדוע סבל קיים. האם אלוהים יכול היה למנוע את הכאב אך בחר שלא?
- האם זו עונש? חלק מהתיאולוגים טוענים שעל פי המסורת היהודית, יש המאמינים שהשואה הייתה עונש לעבירות מסוימות של העם היהודי. האם זה יכול להסביר את השבר?
- האם יש חסד אלוהי? האם נוכחותו של אלוהים משתמעת בשקטו? האם ניתן לראות את צדדי החסן גם בסבל הגדול הזה?
שיקום האמונה בעקבות האסון
לאחר השואה, רבים מצאו את עצמם מתמודדים עם שאלות קיומיות. כיצד אדם יכול להמשיך להאמין באלוהים שהוא כל כך רחוק מכאבו? האם אלוהים היה כאן או עזב את המקום?
הופעת הפרדוקס
התשובות המוצעות לבעיה זו לא תמיד מספקות, אך מספר גישות מתמודדות עם הפרדוקס:
- הישות הלא נראית: יש המאמינים שאלוהים נמצא בכל מקום, גם כאשר אינו מתערב. הוא שם, אבל לא הודיע על נוכחותו.
- חירות הרצון: טוענים כי אלוהים נתן לעולם חירות רצונית, ולכן הסבל הוא תוצאה של החלטות בני אדם ולא בגלל פעולתו של אלוהים.
- התחזקות הניצולים: רבים ניצלו מעדי היהדות הצילו את אמונתם, ועבורם אלוהים טמון ככוח מניע.
עיון בתגובות נשמות בנות התקופה
נראה כי לא ניתן למצוא תשובות חד משמעיות. בכל זאת, ניתן לשאול כיצד הגיבו האנשים עצמם לאירועים האיומים הללו:
- הכחשה: חלק מהעדים והיהודים עמדו בספק ותהו על קיום אלוהים.
- עדוות גותיות: אחרים מצאו השראה בכתיבה ובספרות, באמנים שהתבטאו דרך האומנות.
- חזרה לשורשים: רבים חזרו ליהדות בצורה עשירה יותר, כניסיון למצוא משמעות באמונה.
הניסיון לחדש את האמונה
המרד בשואה התרחש לא רק בהיבט המוחשי אלא גם בהיבט הרוחני. מעניין לראות כיצד מציאת הפתח לאופטימיות ולתחייה רוחנית היו הצנליה לאחרים. השאלה היא בעיקר שהייתה נוכחות אלוהית שתודעה אמיה.
מאבק אחרי המאבק
תמונות השואה הותירו מאבק פנימי בין מאמינים לאנשים שפרקו את האמונה. כאן עולה שאלה מעניינת:
- מה באמת מחזיק אותנו באמונה? החוויה האנושית? אמונה העמוקה בכוח עליון?
- האם דווקא הכאב והמאבק מחזיקים אותנו בקיום היום-יומי שלנו?
סיכום והרהורים אחרונים
הדרה של אלוהים מהשואה והשאלות המוקפות בנושאנו, אינן פשוטות. לכל אדם יש את הדרך שלו להתמודד עם הסבל. רבים ימצאו את עצמם מתמודדים עם פערים בתודעה – בין אמונה לאי אמונה. בבחינת מהות החיים, לא ניתן להימנע מהשאלות, אך השיח סביבן עשוי לשפר את ההבנה שלנו מה באמת קרה אז ומה המשמעות של החיים בהווה.
בשום אופן, גם אם קיים שיח סביב שאלות אלו, המקום של הניצולים והכאב שהונח על גביהם הוא בלתי ניתן להפרה. אך גם בדרך זו נבנה עידן חדש – עידן של חיפוש משמעות, הבנה והשתקפות של הערך ביהדות ובמהות האמונה.