החיים הם ערמת צלחות – לצחוק גם כשעצוב
עצוב לי. כן, אני יודע, זה לא בדיוק נשמע כמו תסריט לסרט הוליוודי. אבל בואו נדבר על זה רגע. יש ימים כאלה שבהם השמש בורחת מאחוריי העננים, ואני מרגיש כמו עגבניה מקולקלת במסעדה יוקרתית. פשוט לא רואים אותי, לא שמים לב אלי. אז מה עושים כשלב של חורף יושב לי על הלב?
השלב הראשון – להכיר בעצב
לפעמים, כל מה שצריך זה להודות שיש עצב. בין אם זה קצת ורד צהוב עקום או לאכול עוגת שוקולד לבד:
- אל תתבייש! כולם מרגישים כך לפעמים, זה לא רק אתה.
- דבר עם מישהו. שיחה עם חבר יכולה לעשות פלאים.
- עצבים זה לא סוף העולם! תחשוב על הדברים החיוביים בחיים.
השלב השני – תכנון ההנאה
עכשיו כשאתה מכיר את הקטע העצוב, הגיע הזמן לחיות קצת. כשעצוב לי, אני אוהב לערוך תוכניות מפונפנות:
- צפייה בסרטים מצחיקים. שום דבר לא מרפא את הנשמה כמו קומדיה טובה.
- פיצה עם מלא תוספות. הלב נשבר, אבל בפיצה יש בצל והכל בסדר.
- טיול בחוץ. אוויר טרי, עצים ירוקים וסתם זמן לחשוב.
והכי חשוב!
לא לשכוח לדאוג לעצמך. עצב הוא חלק מהחיים, אבל אתה הוא הכוכב של הסרט שלך. תן לעצמך את ההזדמנות להרגיש טוב, להתבדח ולהתפרע לפעמים.
ולסיום, זכרו – החיים הם כמו גלים בים. לפעמים אתה למעלה ולפעמים למטה. אבל כמו שכל גולש יודע, תמיד יש את הגל הבא שממתין לך. אז חייכו, צחקו וגם אם תצטרכו לשתות תה עם דובדבן – תעשו את זה בסטייל!