הלב כואב, אך הזיכרון חי
בחיים, אנו פוגשים אנשים שמותירים חותם בלב שלנו. אדם כזה היה חברנו היקר, שלעולם לא נשכח את חיוכו ואת הרגעים המיוחדים שהעברנו יחד. היום אנו מתאגדים כאן כדי להוקיר את זכרו ולהיזכר בכל מה שעשה אותנו לאנשים טובים יותר.
חוויות הזיכרון
כשהזמן עובר, לפעמים קשה למצוא את המילים הנכונות כדי לתאר את כאב הפרידה. אך כאשר אנו חושבים על חברנו, עולה בזיכרוננו שורה ארוכה של רגעים בלתי נשכחים:
- הצחוקים שהעביר אותנו: אין כמו ימים בהם ישבנו יחד, בלי דאגות ועם צחוק מתגלגל.
- העצות המועילות: פניו המבריקות תמיד ידעו לעזור לנו לבחור את הדרך הנכונה, גם כשזה היה קשה.
- המוזיקה שהשמיע: היה לו טעם בלתי נדלה במוזיקה, ולא שיערנו כמה השפעה יש לכך על חיינו.
הלקחים שהשאיר אחריו
חברנו לא רק שנשמר בליבנו כי אם גם השאיר אותנו עם לקחים חשובים:
- לא לקחת את החיים כמובן מאליו: לעיתים קרובות הוא היה מזכיר לנו כמה חשוב לחיות את הרגע.
- להיות נאמנים לעצמנו: הוא לא פחד להיות מי שהוא, והראה לנו שכך גם אנחנו צריכים להתנהג.
- להשקיע חברויות: הוא הבין שחברות טובות הן נכס יקר, והקפיד להשקיע בכל מערכת יחסים.
הזיכרון בלבנו
גם אם גופו לא כאן, הוא יישאר תמיד בתודעה שלנו, זוהר כמו כוכב בשמיים. ברגעים הקשים, כשנפנה למעלה, נזכור את עיניו החיוניות, את החיוך החם והנכונות להקשיב. למילים, אין סוף, אבל לחברות – יש ערך שאין לו תחליף.
היום, כאשר אנו נפרדים, נזכור שעדיף לחיות ככה, להחיות את רגעי השמחה ולחייך עם כל מה שיש לנו. נשמח על כל נשימה שנייתן לחיים ונעל את זכרו בליבנו – תמיד.