האם מותר לשלם משכורת ב-15 לחודש?
כולם אוהבים כסף, זה ברור. אבל כשזה מגיע לשאלת מועד התשלום, כל מיני חוקים ותקנות נכנסים לתמונה, ומה שאנחנו עשויים לחשוב שהוא פשוט – הופך למתסכל. אנחנו כאן כדי לשים את הדברים על השולחן (לא על שולחן המעסיק, אם אפשר), ולהבין האם באמת מותר לשלם משכורת ב-15 לחודש או האם זה פשוט בלתי אפשרי.
החוק בודק את עצמו – מה אומרות התקנות?
אז בואו נתחיל ברגל ימין. חוק עבודת נשים בישראל קובע שמועד תשלום השכר אינו יכול להיות מאוחר מה-9 לכל חודש. המשמעות היא שבהתאם לחוק, יש גבול ברור מתי שכר לא יכול להתעכב. ובכל זאת, מה לגבי תשלום ב-15 לחודש? מה התרחש כאן?
- חוק שעות עבודה ומנוחה – אם המעסיק מסך את שעת העבודה לתאריך התשלום – הוא עובר על החוק.
- הסכמים קיבוציים – האם המעסיק חתום על הסכם כזה? זה משפיע.
- תזרים כסיף – האם המעסיק באמת יכול לשלם? זה שאלה טכנית.
כשהחוק אומר "לא מאוחר מה-9", הכוונה היא לתאריך בתור .בסיסי. משמעות הדבר היא ששכר יכול להיות משולם גם קודם לכן, אך המעסיק לא מתאפשר לו לשלם לאחר מכן. אז מה קורה ב-15 לחודש?
מה קורה כשאתם מקבלים שכר באיחור?
בעיקרון, אי תשלום בזמן יכול להוביל לסוגיות קשות. לדוגמה, מתרגמים את מה שאנחנו רואים לא פעם: אי תשלום בזמן פוגע לא רק בכיס אלא גם במורל. אבל אחרי הרצף הזה, לא עברנו על התופעה ועדיין יש מקרים של עיכוב בתשלומים.
האם זה אומר שהמעסיקים עשו כאן עבירה? לא תמיד.
- לעיתים עסק קטן נתקל בקשיים כלכליים.
- לעיתים יש חופשות לא מתוכננות – כמו חופשת חנוכה המיוחדת.
- האם המעסיק חבר לעמותת עזרה ובשביל עובדים – לעיתים יש אפשרויות לסיוע.
שאלות ותשובות: מה הולך כאן?
- שאלה: האם ניתן לחתום על חוזה שמבקש תשלום ב-15 לחודש?
תשובה: אם זה מוסכם על שני הצדדים ואין בתוכו חסרונות [חוקיים, כמובן] – אז כן. - שאלה: מה יקרה אם המעסיק מאחר בתשלום?
תשובה: יתכן ותימנע עליו קנס – והוא בהחלט לא ישמח על זה. - שאלה: האם אני יכול לתבוע אם המעסיק לא משלם בזמן?
תשובה: אפשר בהחלט – רק שכדאי לודא שזה לא מבוסס על עקביות.
איך זה משפיע על תכנון פיננסי אישי?
במציאות שבה השכר מצריך אותנו לתכנן את העוגה הכלכלית שלנו (ולא, לא את עוגת השוקולד, היא תמיד מיותרת), החודש שמתחיל באמצע ממש לא עוזר. עובדים בתעשיות מסוימות שימו לב נוסף על דישור יתר בעיכובים אלו. העניין הוא שהכנסות משפיעות על החסכונות, על ההשקעות ואפילו על היכולת לקנות את מה שאחנו רוצים.
- אִילו אשראי – אם השכר מאחר, האם הקניות גם לא?
- חוסכים או משקיעים – זה תלוי בתאריכים.
- חיסכון (שמשם כל יופי מגיע) – אם ציברת חובות, חוסך במשכורות יכול להשתבש.
שיעורים מחיים האמיתיים – מה מקור ההשראה שלנו?
חיים במציאות כלכלית יכולים להיות כדור שלג. הזמן הזה שבו אנו מחכים לשכר בהחלט יכול ללחוץ את הלחצים בצד. הרי ברחוב ביציאה מהעבודה אפשר לשמוע שלל סוגי קולות; אם זה "שוב לא סיימתי את החודש" ומהצד השני לשמוע "עוד משכנתא לחודש הבא".
לפעמים הדברים הקטנים, כמו מתי לסיים את החודש או מתי לתכנן עבורנו בירה של עשרה שקל, יכולים לעלות לנו הרבה. לא סוד הוא שהעונות השנה משפיעות על קניית מתנות סילבסטרית.
סיכום – לא הכל שחור או לבן
במהלך כל המאמר, ראינו כי הצורה שבה משכב השכר נדרשת בהחלט לא חד משמעית. לכל תאריך חוקים ומגבלות. ובנוסף, לאו דווקא יש לכך השפעה על מהות הקשר העסקי. לסיום, נכון להיות לא נוהרים יחד עם הלחצים סביב תאריך השכר, זה אולי ידרוש מתכנן טוב יותר.
ולמרות כל הדיבורים על שכר וחוקים, זכרו – כסף הוא רק אמצעי. איזושהי תהליך שיביא אותנו לכתובת הנכונה. מתי זה מגיע – שיחה אחרת.