מי התחיל את מלחמת ששת הימים?
מלחמת ששת הימים, שהתרחשה ביוני 1967, נחשבת לאחת מהמלחמות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל והאזור כולו. אך מי באמת היה זה שההחלטות שלו הביאו לפרוץ הכוחניות הזו? ומה היו הסיבות שגרמו למתיחות שהובילה לכך? במאמר הזה נבצע עומק וננסה להבין את הדינמיקה שהובילה למלחמה.
רקע היסטורי: מה קדם למלחמה?
כדי להבין מי התחיל את מלחמת ששת הימים, יש צורך להסתכל לעבר שנים רבות לפני האירועים המלחמתיים. מאז הקמת מדינת ישראל בשנת 1948, היחסים עם המדינות השכנות היו מתוחים. במיוחד עם מצרים, ירדן וסוריה, שהיו מהמדינות שביקשו לערער על קיום מדינת ישראל.
- 1948-1956: מלחמת העצמאות וקדמוניות מדיניות, גדרות והתקפות צבאיות.
- 1956: מבצע סואץ, שהראה את הכוח היהודי אך גם העורר מתיחות באזור.
- 1966: המצב הידרדר כאשר התקפות טרור החלו מהשטחים הערביים.
מי יזם את המהלכים הצבאיים?
במהלך אמצע שנות ה-60, ניסיונות דיפלומטיים להשגת שלום לא צלחו, והמצב בשטח הפך לבעייתי יותר. מצרים, תחת השלטון של גמאל עבד אל-נאצר, החלה בשורת צעדים שמטרתם להראות עוצמה ולמנוע את הכוחות הישראליים מלא להגיב בכוח. ההסגר על קו הגבול והריכוזים של צבא מצרים בסיני, יחד עם השחתת המערכת הדיפלומטית בידי מדינות ערב, יצרו מתיחות רבה.
מה היו הגורמים לפרוץ המלחמה?
במרץ 1967, מתיחות התחזקה עם הגעת כוחות מצריים לסיני. ההחלטה לסגור את מיצרי טיראן בפני ספינות ישראליות הובילה לתוצאה המובהקת ביותר – מלחמה. אף על פי שישראל לא רצתה במלחמה, הייתה תחושת דחיפות בקרב הממשלה הישראלית לספק תשובה אמיצה לפעולות מצריות.
שאלות נפוצות:
- מה היה תפקיד ארצות הברית? ארצות הברית לא הייתה מעורבת ישירות בזמן ההתפתחות הראשונה של מלחמת ששת הימים, אך תמיכתה בישראל הייתה פקטור חשוב בקביעת האסטרטגיות הפרטיות שלה.
- האם הייתה אפשרות למנוע את המלחמה? בהחלט תועדו ניסיונות דיפלומטיים שהיו יכולים להימשך, אך הקונפליקטים היו עמוקים מדי.
- מי היה ממונה על האסטרטגיה הצבאית של ישראל? הרמטכ"ל לוי אשכול עמד בראש התכנון הצבאי וההחלטות שנעשו בסיוע מפקדים נוספים.
האם ישראל הייתה בעמדה של תגובה בלבד?
חלק מההיסטוריונים טוענים כי ישראל לא הייתה בסופו של דבר יוזמת המלחמה, אלא תגובה על האירועים. אם זאת, ההחלטה להכות ראשונה בכל זאת הייתה סוג של פרדוקס, בהנחה שמדינה תוקפת רק למקרה הכלכלי והצבאי, לאור חוסר השקט באזור. הדיויוידע מוקד ומסקנות יצרו אמירה ברורה – הכוח המוגבל של צה"ל לא יוכל לסייע לביטחון הלאומי אם לא יגיב.
השלכות המלחמה: מה קרה לאחר מכן?
לאחר שישה ימים של קרב עז, ישראל הצליחה להפוך את הלוחמה המשרדית שלה למפורסמת כבעלת הצלחה רבה, וכבשה את כל שטחי יהודה ושומרון, עזה, רמת הגולן והקדמה של סיני. הניצחון הפך את ישראל לעוצמה צבאית במזרח התיכון, אך הביא גם לעימותים בעשורים הקרובים.
מה אנחנו יכולים ללמוד?
מלחמת ששת הימים מציגה רבות מהקשיים הפוליטיים והצבאיים של ישראל במזרח התיכון. ולעיתים, הסיבות ומקבלי ההחלטות אינם תמיד תופסים את האשמה המלאה. תוך תהליך מתקדם של הבנה היסטורית, חשוב להבין שהסכסוך הישראלי-ערבי הוא רב-שכבתי, שבו כל הצדדים תרמו להתפתחות המצב, והוא מאופיין באי מיצוי האפשרויות הדיפלומטיות.
סיכום: הזדקקות להבנה מעמיקה
תמיד נמאס להתקל באירועים היסטוריים כ"מלחמה או שלום", וצריך לערוך את הניתוחים בצורה שנכונה ומהותית. אם נביט לעומק במלחמת ששת הימים, נבין כי קיימת רצף של תגובות ואירועים שהובילו למלחמה. ניתן להגיד שהמלחמה הייתה תוצאה של זרמים פוליטיים, החלטות מקריות ואי הבנות בין הצדדים. גורמים רבים השפיעו על מה שקרה, ולא ניתן להאשים איש אחד בפריצה של הלחימה.