למה לא לכעוס על המכתב הזה? הוא לכתוב ידידות
חברים יקרים,
הגיע הזמן להשתמש בכל הכישורים היצירתיים שלנו ולכתוב את המכתב הזה, שאף אחד לא רוצה לכתוב, אבל כולם יודעים שזה הרגע להפסיק להיות שוליים ולמלא את התפקיד של החבר המפרד.
למה זה קרה?
לפני שאנחנו מתחילים לגלגל את הדמעות, בואו נבין קצת את הסיבות:
- הזדמנויות חדשות – לפעמים הדרך החדשה נראית כמו חוף יפה, אבל היא מתחילה עם מדלת קשיחה.
- אתגרים חדשים – כל אחד ואחת מאיתנו זקוק לאתגר שנראה מקביל פשוט
- פשוט הזמן – הזמן נע מהר יותר ממה שאנחנו רגילים, או אולי זה הכוסות קפה ששתינו?
מה נשאר מאחור?
רגע, לפני שאתם חוברים ונותנים לי פיסת נייר למכתב הפרידה, יש גם דברים טובים שהיינו חלק מהם:
- צחוקים אינסופיים – אולי לא כל כך הרבה לנו, אבל על אחרים זה בטוח חזק.
- סבלנות – לכל יש גבול, גם לסבלנות.
- חוויות בלתי נשכחות – אף פעם לא נשכח את הפעמיים האלו שבילינו כל הלילה על פרויקט.
למה זה הכי קל להרגיש?
כשאתם מחפשים את המילים המושלמות לכתוב, אל תשכחו שהכי חשוב זה לבטא את התחושות שלכם. אתם יכולים להתחיל ב "היה לי כיף להיות חלק מהקבוצה המופלאה הזו!" או להחמיא על הקפה הכי טוב בעיר. גם אם לכאורה אתם הולכים לעודד את פינק פונג הווירטואלי, זה בסדר. אדם צריך לנהל גם משחקי משרד לעיתים.
משהו ייחודי!
כל אחד מהחברים כאן הוסיף טיפה טעם ייחודי לתבשיל המשרדי שלנו, והחיסרון הולך להיות רגיש מאוד. אם רגש לא היה חלק מהשיחה, אז היינו באמת יוצאים על זה על אוטו מהחניון!
אז, לסיכום קטע הפרידה שלנו:
חברים יקרים, זה לא באמת "להתראות". זה פשוט "נתראה שוב". כל אחד מחברי הצוות הזה עשה את הדרך שלו, והקשרים שנוצרו יישארו לנצח. תזכרו תמיד את השנה הזו – היא הייתה מלאה בחוויות שימשיכו ללוות אותנו בחיים. אז תתחילו לחפש בושם טוב, תרגישו חופשיים להיות מי שאתם ותנו לעולם לדעת שאתם בדרך!