זכרונה של אמא: כוכב שלא יכבוי
אמא, את היית השמש שלנו, תמיד מאירה ומחממת אותנו בלבביות שלך. תמיד ידעת לחייך לשמש גם בימים העכורים, ולא היה לך ספק ש"כל ענן יש לו קצה כחול". כל רגע שלך, כל חיוך, היו כמו שיר שנכתב במיוחד בשבילנו. לא קל להיפרד, אבל תמיד תישארי בליבנו.
הדברים שלמדנו ממך
עברנו יחד כל כך הרבה חוויות, וכל אחת מהן נחרתה בזיכרון שלנו. את היית המורות מהן למדנו על:
- אהבה ללא גבולות: אהבת את כל מי שסביבך, גם כשזה היה קשה להראות את זה.
- לדאוג לאחרים: אף פעם לא השארת מישהו בגלות, גם אם זה אומר לקום עם חצי שעה פחות שינה.
- אופטימיות: עם כל אתגר, ידעת למצוא את הצד החיובי, גם כשזה דרש להסתכל במראה בלילה ולהגיד "מחר יום חדש".
הזיכרונות המיוחדים
עכשיו כשאת לא כאן, נזכרים בזיכרונות המיוחדים שצברנו יחד. אלה הרגעים שלא ניתן להחליף:
- הארוחות המשותפות: לא רק שהיו טעימות, אלא גם מקומות מפגש שזכינו לעבור בהם יחד נסיעות מטורפות כמו על גחלים רותחות.
- הברכות שלך: גם כשלא היו תמיד הלבבות המושלמים, היו הלבבות החמים שאותם לא ניתן היה לשכוח.
- הסיפורים שהיית מספרת: היו כמו טיולים מסביב לעולם, לא משנה אילו מרחקים היתה חוויה.
המורשת שלך
כשהעזנו לשתף את חיינו עם אחרים, אנו מבינים שגם האימא שלנו היא חלק מהמורשת העשירה שלנו. כל צעד שאנחנו עושים והחלטה שאנחנו מקבלים, יש מאחוריה את הדוגמה שלך:
- לעולם לא לוותר על החלומות: היית אומרת "כל דבר אפשרי, תאמינו בעצמכם!"
- לחוות כל רגע: תמיד אמרת ש"חיים רק פעם אחת" ולכן יש לחיות את הרגע.
איך לומדים לחיות בלעדיך?
נכון, קשה לתאר כך את החיים בלעדייך. את השמחה, את החיבוקים, את כל מה שגרם לנו להרגיש כמו בבית. אבל בזכות כל מה שלמדנו ממך, אנחנו נעשה את הכי טוב כדי להמשיך את הדרך שלך. אנחנו נזכור אותך ברגעים השמחים ובעיקר בזמנים הקטנים שגורמים לנו לחייך.
סוף הדרך הוא רק ההתחלה
אם יש משהו שאנחנו לוקחים מהזמן לצידך, זה את האהבה, הכוח והאופטימיות. לא משנה היכן נהיה, חלק ממך יישאר איתנו, כי את הקשת בענן של חיינו. תודה על כל מה שהיית בשבילנו. יישארי בליבנו לעד, אמא אהובה.