מכתב לאהובי – באהבה ובקצת הומור
אהובי היקר,
אני כותבת לך את המכתב הזה, כשאני יושבת עם כוס קפה ונתלית על כל מילה שמוציא את הלב שלי החוצה. אני לא יודעת מה אתך, אבל כשאני חושבת עליך, אני מרגישה כאילו מצאתי את ה"חצי השני" שלי, או כמו שענת שרה ב"תוכנית של חיים" – "אתה טוב כמו פיצה במוצ"ש!"
מה עובר לי בראש?
שאלתי את עצמי, איך אני יכולה לבטא את מה שאני מרגישה אליך? אז הנה כמה מחשבות שהצלחתי לארגן:
- תודה על הצחוק: כל בדיחה שלך, גם אם היא לא תמיד מצחיקה, מצליחה להעביר לי מסר שהחיים קצרים מדי בשביל לקחת אותם ברצינות.
- תודה על התמיכה: אתה תמיד כאן כשצריך, כמו טפטף סוכר מזוג שאומר "הכל יהיה בסדר".
- על האוכל שלך: אני יכולה לאכול את מה שאתה מבשל כל יום, אלא אם כן זה חריף מדי – אז על זה אנחנו צריכים לדבר.
החלומות שלנו
אני חולמת על ימים שבהם נצא לתפקד כמו זוג גיבורים – לגלות את העולם יחד, או לפחות את המסעדות הכי טובות בעיר. בוא, נלחם ב"אויבים" שלנו כמו כנאפה שאוכלת לאט מידי או חנייה שהתמלאה בלעדינו!
שלא נדבר על:
- טיולים: אם נתחיל עכשיו, מי יודע כמה מדינות יכולות לחכות לנו?
- שתף פעולה: כשאני רוצה לשמוע מוזיקה, תסכים להיות ה-DJ שלנו, גם אם אני לא מבינה את הבחירות שלך!
- כמו שצריך: אל תגיד שהחיים הם שוקולד, כשבעצם בחרת במלאווח.
אז אני רוצה לסיים את המכתב הזה כמו שהתחלתי – עם המון אהבה ולצחוק על זה שבסוף, כשכל מה שנשאר, זה מה שיש בינינו. אנחנו לא מושלמים, אבל יחד – אנחנו מדהימים!
אוהבת אותך עד הירח וחזרה, עם כל הפיצוחים בדרך!