אחרון שרות – הספדים למת עם חיוך
הספד הוא הזדמנות לומר שלום אחרון, להכיל רגעים שמדברים על החיים וגם על המוות, ליצור זיכרונות אחרונים עם טיפה של הומור. אז למה לא לקחת טיפה של סטירה מהמורשת? הנה כמה טיפים להנחיל את אהבתנו לאלו שהלכו לעולמם, בדרך קלה וקצת מצחיקה!
להתחיל מהלב, לסיים בחיוך
כשהצטרף למועדון המתים, לפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מחפשים את המילים הנכונות. לא תמיד קל למצוא את האיזון – תחשבו על ווידוי כשמישהו סיפר בדיחה, או על סיפור שהקפיץ את הקהל.
למה לא לאמר:
- הוא/היא לא מת, הוא/היא פשוט נמצא בחופשה ארוכה!
- סוף סוף יש שקט, נדמה שאף אחד לא מפריע להם!
- החיים הם כמו בורגר – צריך ללעוס לפני שמבינים את הטעם.
סיפורים זוהרים
תמיד יש את הסיפור הזוהר שאפשר לספר על המת. כמו הפעם שהוא/היא ניסה להכין פנקייקים בגובה של מגדל אייפל – וכל מה שיצא זה צורך בעזרה רפואית.
הסיפור הזה של פתאום:
- הצרחות שבאו מהמטבח היו שוות את המחיר!
- אף אחד לא האמין איזה כאוס יכול לצאת מקצת קמח.
- ואולי זה בגלל זה שהוא/היא לא התמודד/ה עם אלרגיות!
מסר של אהבה ופרידה
כשאתה נפרד לעולם לא נניח את הזיכרון מאחור. נזכור את החיוך, את הצחוק דווקא ברגעים החיים הכואבים. זכרו שבהספדים אנו לא רק מספידים, אלא גם גורמים לכולם לחייך.
המסר שלנו:
- אף פעם אל תשכחו לחייך, גם כשיש לנו אנשים יקרים שאין מהם יותר.
- זה בסדר להרגיש – אז בבקשה, גם תצחקו!
לסיום, בור מתוך העצב
תמיד נדבר על המת כפי שהיה חי, עם תשוקה, עם צחוק בסביבתו. הרי כשכבר לא יהיו איתנו, נרצה שיזכרו אותנו כמו שזכרנו אותם – מלאים ברגש ואהבה. אז קדימה, בואו נצא מהקבר עם חיוך!