הספד לחבר קרוב: זיכרונות שלא יתמחקו

זכרונות מתוקים על חבר יקר

היום אנחנו מתכנסים כאן לא רק כדי להתאבל, אלא גם כדי לחגוג את החיים של חבר יקר, שהתברך בכשרון להיות עצבני יותר מאשר כל יוסי בוס במשרד. הוא היה האור שלנו, אפילו כשלא היה גבוה ממש (אם אתם מבינים למה אני מתכוון). היום, אנחנו זוכרים אותו דרך **וזאת עם חיוך**, כמו שהוא היה רצה.

רגעים בלתי נשכחים

החיים שלנו היו מלאים ברגעים מצחיקים, ולכן בואו נזכור את חלקם:

• הבדיחות הסודיות: הוא תמיד ידע להמציא בדיחה בזמן הלא נכון, הפעם כשהמורה העבירה מבחן. מה שאומר שהמבחן היה גרוע, אבל לפחות צחקנו!
• ההשקות המוזרות: מי יכול לשכוח את חגיגות יום ההולדת שבו הושק כיבוד של פירות יער בקונדיטוריה? נו מילא, המסיבה הייתה כישלון כמו הסלטים שלו!
• המסעות המוזרים: אה, החופשות שאנו לקחנו, בעיקר כשהוא נשלח לקרוא מפה בלי שהוא יודע מה זה "צפון".

כך נזכור אותך

לאחר כל הבדיחות, חשוב לזכור שהוא היה יותר מרק חבר מצחיק; הוא היה:

• אוזן קשבת – תמיד ידע להקשיב ולתמוך גם כשזה היה גבור עליו.
• מנחה מסיבות – לא היה אכפת לו לקחת על עצמו את התפקיד, גם אם זה כלל לקפוץ על השולחן ולשיר.
• אהבה ללא תנאים – הוא אהב את חבריו כמו שצריך, ולא איפשר לאף אחד להרגיש בודד.

זכרו את החיוך

כשאתם חושבים על חברנו, דמיינו את החיוך שלו, ואת הצחוק המיוחד שלו, כי זה מה שחשוב בסוף. הוא לא רוצה שנבכה עליו, אלא שנשמור על האור שבו.

סיכום

בסופו של דבר, בשבילנו, הוא היה לא רק חבר, אלא חלק מהמשפחה שלנו. נזכור אותו בלב שלנו ונספר על הימים המעולים שבילינו יחד, עם חיוכים וצחוקים. כי **החיים מאוד קצרים**, ויש לשמוח בכל רגע. תודה לך, חבר יקר, על כל מה שנתת לנו. נמשיך לחגוג אותך בכל הזדמנות, כמו שאתה היית רוצה.