אשם, או איך גם אני יכול להיות המפלגה הכי טובה של עצמי?
הרעיון הזה שהכל אשמתי, זה כמו לשים את כל הקלעים עלי ולהפוך את עצמי לאשם הראשי בכל הסיפור. אז בואו נבין יחד למה דווקא זה יכול להיות כלי מצחיק, קליל ואפילו מועיל להפליא!
כאשר הכל תלוי בי
נכון, לפעמים אני מוצא את עצמי עומד מול המראה ואומר: "אוקי, זה הזמן לקחת אחריות!" ואז מתעורר השד המפחיד של ההאשמה העצמית. והצחוק מאחורי העניין הוא שכולם מבינים, בסופו של יום, שמדובר בעניין שולי שלא באמת משנה.
דברים שאני יכול להאשים את עצמי בהם:
- שאני לא מתאמן מספיק (או בכלל).
- שכחתי להכין את הארוחה וברחתי למקדונלד'ס.
- שאני מדליף מים מהמקלחת כמו זקן עם גג חלוד.
- שאני לא מצליח לעקוב אחרי כל העונות של הסדרה ההיא שכולם מעריצים.
אוקי, אז אולי יש לי כמה רגעים של אשם אבל תכל'ס, ברגע שאני מצליח לאמץ הומור ולהבין שאני לא לבד בספחה הזו, הדברים מתחילים להשתפר. הרי עולם מלא בטירוף וקצת צחוק עוזר להקל על כל הלחץ.
ההתגברות על האשמה
אז איך אני מתמודד עם זה? כמובן, אני מתחיל באחת מהפעולות הבאות:
טיפים להפחתת האשמה:
- שיחה עם חברים: תמיד יש איזושהי חבר שמתקשר עם אותו השאלה "איך אתה מצליח להסתדר עם כל זה?".
- צחוק: הומור הוא התרופה הכי טובה; השגי בדיחות על עצמי הופכים גם את הבעיות למטעי יום יום.
- קצת זמן לעצמי: אני לא צריך להאשים את עצמי אם אני לוקח פסק זמן מהחיים.
במהלך המסע הזה, אני מבין שכולנו טועים, כולנו מתמודדים עם אולמות של אשם, וכולנו בסופו של יום רוצים לחיות חיים טובים יותר.
סיכום
אז מה למדנו? להשאיר את האשמה בצד ולפעמים פשוט לתת לעצמנו חופש לצחוק על המצב. כי בסופו של דבר, החיים הם יותר מדי יקרים כדי לקחת את עצמם ברצינות!