אבא יקר, אתה חסר
לפעמים אני מתעורר בבוקר, מביט לשמים ותוהה: איך אני אגיד את זה? אבא, אתה חסר לי. כל רגע שאני מתמודד עם אתגר חדש או מתענג על הצלחות, אני לא יכול שלא לחשוב כמה היית מתרגש ואיזה חיוך היה מתפשט על פניך. כמו שאומרים, "כשהחיים נותנים לימונים, תכין מהם לימונדה", אבל איזה כיף זה היה אם היית כאן כדי לשתף אותי במתכון הכי טוב לאותה לימונדה!
הזיכרונות שמחממים את הלב
אין דבר כמו הזיכרונות שאתה השארת מאחור. הם תמיד מצליחים להפוך את היום שלי למיוחד:
- שיחות הלילה תחת הכוכבים, כשכל אחד חושב שהוא יודע יותר על החיים.
- הטיפים החכמים שלך על איך להתמודד עם העולם, גם אם התעוררתי בבוקר קצת מחוצף.
- הפעמים שבאת להגיד "אני גאה בך", זה היה כמו להרגיש את השמש ביום סגרירי.
המוזות וההשראות
בכל פעם שאני פותח ספר או מקשיב למוזיקה, אני שומע את הקול שלך מדבר אליי, מלווה אותי, מצחיק אותי, ולפעמים גם מחנך אותי:
- "אל תדאג, אתה תעשה את זה!" – זה מה שגרם לי לקפוץ למים ולהרגיש את החיים חוברים אליי.
- "לכל דבר יש זמן!" – אולי טוב מסתם שייערך, אבל חיכיתי לתורים בתור לפיצה…
הדברים שאני מתגעגע אליהם
בין אם זה היכולת שלך לעשות אותי לצחוק ברגעים לא מתאימים או העובדה שאתה חינכת אותי שהחיים הם מסלול מכשולים שצריך לעבור, יש כל כך הרבה דברים שאני מתגעגע אליהם:
- לטיפים שלך על ספורט וכיצד לנצח בלי לרמות.
- לזמן שלנו ביחד, שבו תמיד היית מצליח לפתח שיחה מעניינת על כל נושא.
סיכום עם קריצה
אז אבא יקר שלי, אתה אולי לא כאן פיזית, אבל אתה תמיד בליבי. כל פעם שאני מתמודד על פרס האוסקר של "החיים שלי", אני מקדיש את זה לך. אני מבטיח שאני אעשה את הכל כדי להמשיך את הדרך שלך, עם קצת הומור ומתיקות לאורח החיים. חסרון שלך הוא גם הכוח שלי, ואני יודע שאתה שומר עליי מלמעלה, מוכן להנחות אותי בדרך שלי!