תודה ממעמקי הלב – מורה, את פשוט ממיוחדת!
לסיום שנה שבחרת להקדיש לנו זמן, מקום ולב – אני רוצה לקחת רגע ולהגיד לך תודה. בשנה הזו, לא רק שאת מורה נהדרת, אלא גם אוזן קשבת, רעיון מבריק וטלפון חירום לכל סיטואציה שלא נראית לי מוצלחת מדי. איך אפשר לשכוח את הרגעים הקטנים?
רגעים שלא העזנו לחלום עליהם
כל יום איתך היה כיף, טוב, חוץ מאלה שדרשת מאיתנו שיעורים! אבל בואי נודה – גם זה היה חלק מהקסם. מיהו אותו אדם שברגעים הקשים אומר:
- ובכן, יש גם שוקולד!
- העיקר ההשתדלות!
- אוקי, אולי נשאיר את הפרוייקט למועד מאוחר יותר?
תכנים שהשארת בלבנו
אין כמו השיעורים שלך, שבהם מה שהייתנו הכי מצחיקים היה הצחוק שלך בזמן שכולנו נפלנו על המשוואות. זה לא שיש לנו בעיה עם מתמטיקה, פשוט לא רוצים להזיק לשכבת הגיל שלנו!
אך במה שנוגע לידע שלך:
נראה שאת הכל ממש קראת בספרים, אז
- לטפח סקרנות – חקירות על הכל!
- להקשיב – אף אחד לא ידע שאנחנו ועוד עשרות תלמידים נמצאים בעת ובעונה אחת מולך!
- לתמוך – לדחוף אותנו קדימה, או במקרה של הכנת עוגת שוקולד, אחורה!
סיום שלא נגמר
אז תודה לך, על כל הצחוקים, על התמיכה, על הזמן שהקדשת לנו. אנחנו מבטיחים לשמור את הדברים שלמדנו, לגדול ולפרודוקציה שלך. ואולי, ברמה גבוהה, גם לזכור להביא לך שוקולד!
שתמשיכי להאיר את הדרך שלנו – את האור במופתך. לא נשכח אותך!