לא לוקחים את העבודה ברצינות, אבל בהחלט את הפרידה
אז זהו, הגיע הזמן להיפרד. הרבה זמן עבר מאז שנפגשנו לראשונה בעבודתנו המשותפת, וצריך להודות – זה היה לא פחות משיגעון! זה לא קל לכתוב מכתב פרידה, אבל בואי נזכור יחד את כל הדברים הקטנים שעשו את הזמן שלנו כאן למצחיק ומיוחד כל כך.
למה את הולכת?
קודם כל, מי לא אוהב את השיחות הקטנות עם הקפה של הבוקר? יש ימים שאפשר להרגיש שאת מקור ההשראה שלי, ובימים אחרים חשבתי שאת פשוט מחליפה את הקפה בדיאטה של חטיפים!
הנה כמה דברים שאני אזכור:
- השיחות האינסופיות: על חיים, על דינוזוארים, ועל למה העוגיות שלך תמיד מתמוטטות.
- הטיפים שלגמרי לא עבדו: ניסיתי לחקות את ההמלצות שלך לגבי "איך להיות עובד טוב יותר," ולא רק שהן לא עבדו, אלא גם הרגשתי שאני נשמע כמו פרסומת לפושעי עבודה!
- מסיבות הצוות: הניסיונות שלך להרים מסיבה עם שמחה כמו זו שראינו בסרטים, שגרמו לי לדמיין את הסצנה מ"סנדלי ברמודה".
החיים אחרי העבודה
כמו שאומרים, בואי נזכור שזו לא "פרידה" אלא "פגישה מחדש" עם כל מיני דברים חדשים! אל תשלחי לי הודעות מלוכלכות לעבודה על תוכניות אינסופיות, כי אני כנראה אצטרך לשתף את כל העמיתים בניסיונות התכנון שלך!
מה את לוקחת איתך?
- כל המזכרות – אל תשכחי לקחת את הקולקציה של מדבקות הדינוזאורים!
- את כל החוויות – אין ספק שיהיה חסר את כל הפיצוצים האקראיים שלך בזמן שיחה.
- ואת הקול שלך – כמה נעים לשמוע את צחוקך, אפילו אם הוא לפעמים נשמע כמו חצוצרה שבורה.
סוף טוב – הכל טוב
אז חברה יקרה, כשאת צועדת לעבר הפרק הבא שלך, זכרי שהחיים הם כמו בוקר בלי קפה – קצת ריקים. אל תשכחי את כל השטויות שעשינו יחד, כי הם היו הדברים שעשו את הזמן הזה להתרגש, להצחיק ולא לשכוח!
בהצלחה במסע החדש שלך! תודה על כל רגע – והכי חשוב, אל תשכחי לשלוח לי עדכון על הדינוזאורים שלך!