אכזבה, אהבה והלמה? מכתב לבן זוג שלא עונה בצ'אט
אהובי היקר,
אני חושבת שזה הזמן לדבר על הדברים שבי חורקים, כמו כסאות רעשנים בסלון. לחכות שאתה תענה לי זה כמו לחכות למוצאי שבת אחרי חורף ארוך – פשוט אין לי סבלנות לזה יותר!
מה שקרה באמת
אז הנה מה שעלה לי בראש בזמן שהמוח שלי סוויט שוט תוך כדי החשש שכל יום שכחתי באיזה מסעדה הגשת את המנה שלי:
- התחייבויות שלא התקיימו: הבטחתי לך שאני אגיש אותך טוב, ואיפה אתה? אני כאן עם עוגיות לבד.
- הסמס של "עוד דקה": אני תוהה אם גם לך יש "דקה" איזושהי פה, או שזו דקה של אפוקליפסה.
- איפה נעלם הקסם? אני רואה את הסרטים הרומנטיים מבלי קשר – מה קרה לתשוקות וההפתעות?
איך זה משפיע עליי?
אני רואה שעמוק בתוכי יש כל מיני מחשבות ורגשות אני לא פילוסופית, אבל אני יודעת שבמערכת יחסים חשוב לדבר! וחשוב לשתף!
- מחשבות על האם יש לנו מקום להתרחקות.
- האם הבטחות נשמרות.
- אולי הגיע הזמן לתכנן דייטים כמו שצריך?
והכי חשוב, להתנתק מהמועקה
אני רוצה שנסתכל על זה כעל הזדמנות לשינוי:
- אפשר לקבל פידבק בלי להעלב.
- נוכל לבנות קשר חזק יותר.
- אפשר לחזור רגע אחורה ולהזכיר אחד לשני למה אהבנו.
לסיכום, חמוד שלי
אני מצפה ממך כמו שמצפים לגשם במדבר. אז בוא נדבר על זה, כי אני יודעת שלכולנו יש תפקיד לקיים את אהבתנו. אני כאן ובחזרה, ממתינה לשיחה שתשיב את הקסם לחיים שלנו.
אוהבת אותך, ותמיד אמשיך לאפות עוגיות בלעדיך אם לא תענה!