לא רוצה לשבת שבעה
לאחר שמישהו אהוב עוזב את העולם, משפחות נדרשות להתמודד עם הכאב והאובדן, כשהחוק היהודי מצווה עליהן לשבת שבעה – פרק של שבעה ימים של אבלות. אך מה קורה כאשר אחד מבני המשפחה מרגיש שהוא פשוט לא יכול לשבת שבעה? האם יש דרך להבין את התחושות הללו? או שמא מדובר באקט של מרד דתי?
מי זה שלא רוצה לשבת שבעה?
אז מה בדיוק עומד מאחורי הרצון להימנע משבעה? לעיתים, אנשים לא רוצים לשבת שבעה כי הם מרגישים שזה יכביד עליהם או מפחיד אותם. העניין הוא שלא מדובר רק בגחמה; אלא בתחושות אמיתיות שמערבות את עולמות הרגש והאמונה.
הכאב הישיר מול המסגרת הקהילתית
התמודדות עם אובדן היא תהליך אינדיבידואלי. לעיתים קרובות, אנשים מוצאים את עצמם מסרבים להשתתף בסוויטת האבלות כי הם לא מצליחים להתחבר לרגשות האבל השוררים סביבם. לעיתים, השהייה בחברה עשויה להחמיר את התחושת כאב.
הפחד מהדיבור על האובדן
האם ידעתם שאנשים רבים חוששים לדון בחוויותיהם הקשות? יש כאלה שמעדיפים לעבור את התהליך הזה בשקט, מבלי לעמוד מול שאלות קשות או דיבור על רגשותיהם.
אבל, זה מותר לא לשבת שבעה?
בהלכה היהודית יש מקום להתחשבות ברגשות הפרט. ובכן, מה קורה אם אדם מרגיש שהרצון שלו לא לשבת שבעה מתחבר היה עם עולמו הרוחני?
- גישה אישית: המענה לשאלה זו תלוי לעיתים קרובות בגישה של כל אדם ואדם.
- רקע משפחתי: אם האבלות היא מסורת משפחתית, יתכן שהאדם ירגיש לחץ לשמור עליה.
- תהליך רגשתי: תהליך האבלות יכול לכלול רגשות כמו הכחשה או קושי להתמודד עם המצב.
מה דעת התורה על כך?
ביהדות, ישנן גישות שונות בנושא. חלקן חוות דעת דתית קלאסית ויש שם עמים שמבינים את הרגשות האנושיות בתוך התהליך האבלות, בעוד אחרים מחמירים יותר.
מה באפשרותי לעשות?
אז מה עושים כשאתם לא רוצים לשבת שבעה? ראשית, עליכם להכיר בתחושותיכם. נתחו את הסיבות: האם זה פחד, חוסר נוחות או פשוט חיבור לדת? כשאתם יודעים מאיפה זה מגיע, זה עשוי להקל עליכם.
כיצד להתמודד עם הלחץ?
- הבעה פתוחה: שוחחו עם בני משפחה או חברים על התחושות שלכם – זה עשוי להקל את הלחץ.
- התמודדות עם רגשות: אך אל תשכחו להרגיש את הכאב, ייתכן שזוהי הדרך המובילה להחלמה.
- הנעות לפעולה: במקום לשבת באבל, האם אפשר למצוא מזל שיש offrir ולחגוג את חייו או חייהם של המנוח?
האם יש מקום לאופציה אחרת?
במקום לשבת שבעה, אפשר לבחור באופציה של שיתוף זיכרונות בכדי להרגיש שהחיים ממשיכים. אולי טיולים מסוימים או לחלוק חוויות שעברתם עם המנוח יכולים להעניק לכם בצורה חיובית ובונה זיכרון טוב.
או יותר מכך!
תשקלו האם ישנם טקסים אחרים או דרכים לשאת דגל ולכבד את המנוח מבלי להיכנס למבנה שלהבו חזק של האבל; ניתן לשלב טיולים, כתיבת מכתבים או אפילו זכרון אישי.
לסיכום
האם להיות בסיטואציה הזו מאפשרת לאדם לעבור תהליך רפואי טוב יותר? ומה אם הניסיון להימנע מהשבעה הוא רק “ציון דרך” לבדוק את עצמכם ואת עולמכם הפנימי? הבנת העולם הזה, מול חוקי הדת והחיים האישיים, עשויה לפתוח דלתות רבות שמציב השאלות החשובות סביב התהליך הקשה של האבל.