תודה וברכות למורה היקרה שלנו!
כשהשנה מגיעה לסיומה, ואיתו גם הרשימה הארוכה של חובות, מטלות, ורשימות שהכנו (וגם לא הכנו) – מגיע הרגע להיפרד מהמורה המדהימה שלנו, [שמה]. אחרי כל מה שלמדנו ממך, אין ספק שזה לא יהיה פשוט. בואו נודה לזמן המשותף שלנו לפני שאנחנו נותנים לדמעות לזרום, כי זה הכי לא מקצועי שאנחנו נראית במצגת עזיבה.
מה למדנו ממך?
אז מה באמת למדנו ממך? הנה כמה שיעורים שהחיים לא יצליחו לשכוח:
- אופטימיות זה שם המשחק: תמיד הצלחת למצוא את הצד החיובי, גם כשכמות השיעורי בית הייתה יותר גבוהה מהסף המותר לחבר'ה.
- חוש הומור: ידעת להקליל כל מצב, גם כשכולם ישבו כמו תלמידים טובים ומשעממים. ההומור שלך היה הפתרון האולטימטיבי.
- סבלנות: אין ספק שלימדת אותנו סבלנות – במיוחד כשדיברת על הנכונות להקשיב לסיפורים שיכולים להימשך ימים שלמים.
לרגעים המרגשים
ועל הרגעים הקטנים שזכינו בהם יחד:
- המסיבות שבהן מכל הכיתה רק את לא טרחת לזכור את השמות של כולם.
- ה"מבחנים" שלא ממש נראו כמו מבחנים, אבל שירותו לצרכים החומרים שלנו.
- והשיחה על כוס הקפה – גם אם חלק מאיתנו היינו בדרך לשיעור שיהיה חסר, היינו זוכרים אותך.
הפרידה שלך
עכשיו כשאת עוזבת, אנחנו נשארים עם כל כך הרבה זיכרונות, חיוכים וסיפורים. אני בספק אם מישהו אחר יוכל לקחת את התפקיד הזה כמוך. את באמת לא רגילה! אוכל להבטיח לך שלעולם לא נשכח את הדרך שבה הנחת את האצבע על הלב שלנו ולמדת אותנו לאהוב ללמוד.
ומה הלאה?
אז נכון, קשה להיפרד, אבל כמו שהכי טוב בקרוב הוא הכי פשוט – אנחנו שולחים לך כל כך הרבה אהבה וברכות לכל מה שצפוי לך הלאה. שאיפות חדשות, הצלחות, ואולי כוס קפה עם המלאך החדש שלכם?
סיכום
אף אחד לא יוכל למלא את מקומך, מורה יקרה. תודה על כל הרגעים, והשיעורים שתמיד תישארו בלב שלנו. נשמור לך מקום לזכור אותך גם בשנים הבאות. מאחלות לך הצלחה בכל מה שתבחרי לעשות, ואל תשכחי לחזור לבקר אותנו…